פרק סיום מובאות מן המקורות כמכשיר פואטי-ערכי ביצירת עגנון

א . דברי הסבר שלושת הסיפורים הכלולים בספרנו שונים זה מזה לפי נושאם ולפי הז'אנר הספרותי שלהם . "עגונות" הוא סאטירה סמויה על הציונות ההרצליאנית במסווה של סיפור יראים . "גבעת החול" הוא נובלה רומנטית , שגיבורת אומן , הלכוד בלבטי היצר , ואילו " האדונית והרוכל" הוא סיפור אליגורי-מיסטי , על סכנת האבדון המאיימת על עמנו , חלילה . עם זאת , למרות השוני הז'אנרי והתמטי , שלושת הסיפורים עשויים לפי אמת מידה של פואטיקה אחת , היא הפואטיקה העגנונית , המאגדת את כל יצירות עגנון לחטיבה ייחודית אחת . בפרקנו זה נעסוק באיפיון אחד בלבד של הפואטיקה העגנונית , והוא : קיומו של מכשיר פואטי-ערכי סמוי , המובנה בתוך הטבסט הספרותי של יצירות עגנון , בדמות מובאות ממקורות היהדות על שלל גווניהן . עגנון הוא סופר מאמין , המחובר לדת ולמסורת ישראל , ויצירתו הספרותית משקפת את זיקתו זאת על כל עוצמתה הדרמטית . נושאים , המקושרים לשורשי ההוויה הדתית , שזורים כמעט בכל יצירות עגנון , חלקם גלויים לעין וחלקם סמויים , כשהם מחופשים בדרכים שונות ועטופים בכסות מטאפורית מגוונת . עגנון חש את ההוויה הדתית כהוויה דינאמית , הכופה עליו את העיסו...  To the book