פרק שני פתרון הבעיה הלאומית במציאות משתנה: אוטונומיה טריטוריאלית או לאומית־תרבותית?

הבעיה הלאומית היתה מאז ומתמיד בעלת חשיבות עליונה בברית המועצות , חרף ניסיונותיו הבלתי נלאים של השלטון להמעיט במרכזיותה ולהציגה כמתקרבת לפתרון מושלם וסופי . הסתירות והפרדוקםים הרבים במדיניות הלאומית הוסתרו תקופה ארוכה תחת כסות התיאוריה המארקסיסטית לניניסטית והמיתוסים בדבר שותפות אינטרסים , אחדות איתנה ואחוות הלאומים הסובייטית . אך בעידן גורבצ'וב פרצו אלה החוצה בנחשולי טבע שאין לעוצרם , לאחר שהסברים כבר נפרצו בעזרת הליברליזציה המואצת בכל שטחי החיים , שהביאה לירידת כוחו האפקטיבי של השלטון המרכזי . בשלושה מעגלים - סגורים ממבט ראשון , אך קשורים אלה באלה קשר הדוק - נעו הניסיונות למצוא פתרון לבעיה הלאומית המורכבת , שנעשתה אקוטית יותר ויותר : > א < מתן זכויות וסמכויות לרפובליקות , עד כדי ריבונות מלאה בתחומים נרחבים ואף עצמאות מלאה ; > ב < מתן אוטונומיה טריטוריאלית למיעוטים לאומיים משוללי אוטונומיה , והעלאת דרגת האוטונומיה ליחידות פדרטיביות נמוכות ; > ג < קבלת הפתרון של אוטונומיה תרבותית לאומית כהשלמה לאוטונומיה טריטוריאלית - או כפתרון עצמאי מלא , בכל מקרה שהפתרון הטריטוריאלי אינו מתאים . מטרת ...  To the book