פדיון שבויים במסורת ההלכתית: מתחים ומדיניות

יעקב בלידשטיין אמנם נתבקשתי לעמוד על פדיון שבויים בהלכה במרוצת הדורות , אך ברצוני להרחיב קצת בפתח דברי ולדון לא רק בהלכה אלא גם במסורת בכללה , או במלים אחרות לדון לא רק בנורמות להתנהגות אלא במסגרת הרחבה שבתוכה משתבצת התנהגות זו . הניסיון לראות פדיון שבויים באספקלריה רחבה זו ידרוש מאתנו לפתוח בחוויה המכוננת של העם היהודי , הלא היא זיכרון העבדות בשחר ימי האומה והגאולה ממנה . המונח גאולה מקורו , כידוע , בתחום המשפט , ופירושו המקורי החזרה לחיק המשפחה ( יאחד מאחיו ( 'יגאלנו או למסגרת השיוך הטבעי שממנה נקרע האדם . מאוחר יותר הושאל מונח זה למישור ההיסטורי והמטא היםטורי , ואף בו משמעות הגאולה היא החזרת הקבוצה כולה לתחומה המקורי , ביטול מציאות של ניכור , זרות וסכנה . אף הפועל פדה הוא בעל משמעות סמנטית עמוקה במיוחד , ומעורר אסוציאציות ערכיות רחבות ומחייבות . מקורו אולי במעשה משפטי אנושי , אך הוא מתרחב ומתאר את הצלת הפרט על ידי אלוהיו מסכנה פיסית , וכן את פדות נפשו משלטון העברה והחטא , ורבות רבות הפעמים שדווקא הפועל פדה מתאר את הוצאת העם כולו משעבוד ; 'מבית עבדים פדיתיך' אומר האל לבניו ( מיכה ו :...  To the book