|
|
הצליחה מתקדמת ואנשיו של שוון רוצים לפרוץ קדימה , לתוככי אפריקה . גורודיש ודדו עדיין מודאגים . הם חוששים שהמכתרים יהפכו למכותרים . בייחוד , הם לא סומכים על אף מלה של אריק בלילה שבין ה 17 ל 18 החלה האוגדה של ברן לחצות את התעלה ועד השחר ריכזה את מירב כוחה על אדמת מצרים . בבוקר נראה מצב הדברים יחסית סביר . למרות האש המצרית הכבדה על הגשרים הצליחה ממשיכה כסדרה , פחות או יותר , ומתחילה הפריצה המתפצלת ל"ארץ , "גושן השם התנכ"י לרצועה שממערב לתעלה , ראש מתקפה אחד דרומה , ואחד צפונה . באותו שלב עדיין לא ברורה בדיוק מטרת המתקפה . התוכניות משתנות בכל רגע . מלחמת הגנרלים נמשכת במקביל . באותו שלב עולה אצל גורודיש החשש כי דילול הכוחות בגזרה המזרחית עלול לפתות את המצרים לנסות ולפרוץ קדימה אל לב סיני , דרך מעברי המיתלה והגידי , כשהם מנתקים בדרך את קווי האספקה אל החזית . גורודיש , שעבר היפוך מחשבתי מלא , מאמין באותו שלב במה שהוא מכנה "החייל המצרי החדש" ומעלה בפני תא"ל פינקו ( ברוך הראל , סגן מפקד אוגדה ( 252 את החשש מפריצה של הכוח המצרי , בהשראה של הסובייטים שלא יחוסו על חיי חיילים שאינם רוסים . פינקו ...
To the book |
|
|