פתאום משתנים הדיווחים . פתאום המצרים מאבדים את המורל ההתקפי . פתאום מתהפכים יחסי הכוחות לטובה . פתאום גורודיש מתמלא תקווה . פתאום זה עובר בליל 11-10 באוקטובר אישר קבינט המלחמה את המלצת הרמטכ"ל לעבור למתקפה מעבר לקו הסגול בחזית הסורית . צה"ל החל במתקפה ב 11 באוקטובר לפני הצהריים ועד לשעות הערב השתלט על שטח בעומק של 10 ק"מ בגזרה הצפונית והמרכזית . במטכ"ל נוצר הרושם שהמצב בחזית הדרומית השתפר והמצרים איבדו את תנופת מתקפתם . התקדמות המצרים אומנם נבלמה , בראש ובראשונה בשל חששם לצאת ממטריית ההגנה של טילי הנ"מ שלהם , אבל אלוף הפיקוד גורודיש חשש כל העת ממתקפה מסיבית מכיוונם , ועדיין לא ניתן האור הירוק לצליחה . אלוף הפיקוד הציע לרמטכ"ל תוכנית בדבר צליחת התעלה ביום שלמחרת . הרמטכ"ל השיב שיוכל לתת את דעתו רק לאחר שיתעדכן במצב . המצב המועדף היה לצלוח לאחר צליחת דיביזיות השריון המצריות . על הפרק עמדה השאלה האם לצלוח גם בלא שהדיביזיות המצריות יצלחו , מתי לצלוח והיכן . זו השאלה שתעסיק את צמרת צה"ל מאותו לילה ועד ה 12 באוקטובר . באותו לילה יוצא כוח מיוחד של סיירת הצנחנים למבצע "נתרן" בג'בל עתקה , שם ...
To the book