אברהם וולפיש יום הדין בתורת התנאים

א . יסודות מקראיים ליום הראשון של החודש השביעי אין אופי ומשמעות ברורים בפסוקי התורה , ואופיו של ' יום התרועה' כיום דין ידוע לנו ממקורות התורה שבעל פה . המשנה במסכת ראש השנה פרק א מונה את היום הזה בין ארבעת ראשי השנה ( מ"א ) ובין ארבעת פרקי הדין ( מ"ב . ( העמדת האחד בתשרי במקום של כבוד ברשימת ראשי השנה הינה טבעית ומובנת , שכן כמה פסוקים מוכיחים שמעבר השנים מתרחש מסביב לתאריך הזה . חג הסוכות בהמשכו של חודש תשרי חל לפי התורה ב"צאת השנה" ( שמות כ"ג , טז ) וב"תקופת השנה" ( שם ל"ד , כב , ( ואת פרשת הקהל קוראים "במ י עד שנת השמטה בחג הסכת" ( דברים ל"א , י ' . ( דיני שנת היובל חלים בעשירי בתשרי ( ויקרא כ"ד , ט , ( ותאריך זה אף נקרא "ראש השנה" ביחזקאל , 'מ א . אבל המקור לתפיסה שהאחד בתשרי הוא יום דין הוא עמום יותר . דומה כי חז"ל הבינו כי ה'זיכרוך המתקיים לתאריך הזה זכרון" ) תרועה" - ויקרא כ"ג , כד ) קשור לדין , בבחינת "כי תביא חוק זכרון להפקד כל רוח , "ונפש וייתכן כי למדו על הדין . 1 פסוקים אלו אינם מתייחסים לתאריך מסוים שבו מתחלפת השנה , אלא לעונה של מעבר שנה . כל מקבץ החגים - ראש השנה-יום הכי...  To the book