יזהר סמילנסקי עוז להיות חילוני דתי, לא דתי וחילוני

להיות לא-דתי אפשר מתוך בורות , ומתוך עצלות ומתוך סתמיות : אבל להיות חילוני הרי זה מתוך בחירה להיות חילוני . להבדיל מאותם לא-דתיים שהם לא-דתיים לא מרוב הכרעות אלא מאותה נוחות מעשית . פחות מוטרדים בהגבלות ובחובות , פחות מוטרדים בצווי מותר אסור , פחות בפולחנים ובטקסים של-חובה , ואין עליהם לפרפר הרבה כדי להיות לא דתיים - עליהם רק להיות כמו כולם - הולכים אל הקל יותר , פטורי עול יותר , וגם מנוערים מצורך לתת דין-וחשבון . לא די להיות לא-דתי כדי להיות חילוני . ההבדל אינו רק כהבדל שבין שלילה וחיוב , ולא רק כהבדל שבין סביל ופעיל - אלא כהבדל שבין מציאה לאיבוד . רבים מן הלא-דתיים מוסיפים להיות לא-דתיים עד לרגע שנתקלים במעצור בחייהם , כשנחבט עליהם פתע משהו מעבר לשגרתי , או מאורע חוסם-דרך - ובמועדים שולחים הם אז יד להיתפש בדבר ולהיאחז במשהו יציב , בטוח יותר , אבהי . ברגעי תדהמה כאלה הלא-דתיות שלהם כאילו מצטמקת - נראית יום-יומית מדי , שטוחה מדי , ובעיקר ריקה מכדי עמוד ברגע הקשה . רגע זה יאה לו קצת יותר טקסיות , וחגיגיות , ואולי אף כמין "מבט אל מעבר מזה . " " חוזרים לרגע" אלה , אינם שוהים , ברגיל , אלא...  To the book