עמרי קאופמן הסטטוס המעשי של החילוניות במשפט הישראלי

חילוניות . אותו מונח כל כך מוכר מהשיח החברתי המתקיים בארץ , הדיר את רגליו מספר החוקים של מדינת ישראל . אין ולא חיקוק אחד המשתמש במונח , או באיזה מהטיותיו המוכרות . העדרו בולט עוד יותר נוכח שפע הוראות החוק הנוגעות לעיגון אינטרסים דתיים , ודתיים-יהודים בפרט . לעומת זאת , בבדיקת הרטוריקה בה נוהגים שופטי בית המשפט העליון בפסיקתם , נמצא , שנעשה שימוש במאות מקרים שבהם תוארו המוסדות הממלכתיים הכללים כחילונים , כולל בית המשפט עצמו ופסיקתו . הגדיל הנשיא אגרנט שהכריז חגיגית , באחד מפסקי הדין על רקע תיקון חוק השבות בראשית שנות השבעים , שמדינת ישראל הוקמה על יסודות חילונים ליברליים ( ע " א 630 / 70 טמרין נ ' מדינת ישראל , פ"ד כו ( ו ) . ( 197 המהפכה הלאומית - קרש קפיצה של החילוניות בטרם נבחן את הסטטוס המעשי של החילוניות במשפט הישראלי , יש לברר , ראשית , מה משמעותו של אחד המונחים היותר שגורים בפי ישראלים רבים , לבטח ישראלים המגדירים עצמם בני הלאום היהודי , כאשר הם מבקשים להגדיר את זהותם בחילוניות . החילוניות , כשלעצמה , מבטאת העדר אמונה בכוח מטאפיזי עליון . ההגדרה המילונית שלה אומרת במה החילוני אינ...  To the book