התרבות הראשונה שמרדה

תהליך מרכזי אחר שנגזר מהחלשת שלטון האחוסלים ובו בזמן החיש את קצו הוא הפיצול התרבותי פוליטי של המדינה . ישראל הולכת ומשתלבת בעולם חדש של גיוון מסחרר אשר בו זהויות תרבותיות שקודם לכן היו מודרות , מדוכאות , חבויות או דחויות לשוליים נעות אל קדמת הבמה . לעתים תרבויות אלו מומצאות , או צפות מחדש . בישראל , בדומה לארצות הברית , כארץ מהגרים מתיישבים , מגוון הזהויות הזה חופף לפחות בחלקו את גלי ההגירה ואת מוצא המהגרים . אל הגדרתן מחדש של קבוצות אלו כבעלות זכויות תרבותיות , הגוררות זכויות פוליטיות וכלכליות נפרדות , מצטרפים יותר ויותר גם : "מקומיים"ה האזרחים הערביים שבמשך כחמישים שנה הועלמו מעינינו כאילו לא היו חלק מאתנו . דווקא עתה , ככל שמתחדדת תמונת קיומו של ריבוי התרבויות , משתלבים הערבים עם זהותם כאזרחים ישראלים פלשתינים בתוך הפסיפס החדש ההולך ומתגבש כאן . כך נוצרת לנגד עינינו ישראליות חדשה , הן כמצב מבני והן כפוטנציאל של זהות על קולקטיווית . אך בעיקר נוצר אשכול של תת קבוצות שכל אחת מגדירה את עצמה בצורה שונה . הישראליות החדשה הזו היא תוצאה מושהית של התפוררות ההגמוניה הפוליטית תרבותית של ה"ישר...  To the book