|
|
מתוך:מסכת נשים : חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה, יופי, מין, קדושה > מסכת נשים: חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה, יופי, מין, קדושה > שער שלישי / על תשוקה ויופי
בכל חברה יש מתחים בין ערכים שונים וסותרים , ודרכי ההתמודדות עם מתחים אלה הן מן המאפיינים המרכזיים המקנים לחברה את ייחודה . השאלה שתוצג כאן לדיון נוגעת למתח החריף שעוררה האסתטיקה בעולמם של חכמים , ובמיוחד האסתטיקה של גוף האדם , שלפי תפיסתם יופיו לא היה מנותק מההקשר המיני . כך למשל , לפי המסופר במקרא , אהב יעקב את רחל שהיתה "יפת תאר ויפת מראה " ( בראשית כט , יז ) והמדרש קובע ש '' אין לד נאה מן רחל - ובשביל נוח : ביקש יעקב לישא אותה" ( תנחומא ויצא , ו . ( נראה אפוא שהמקרא והמדרש אינם מוצאים בזה דופי , אף שמדובר באחד מאבות האומה . הם מספרים זאת בפשטות ובטבעיות , ולא ניכרת בניסוח הדברים כל ביקורת סמויה כלפי יעקב - אך האם יעלה על דעתו של רב מכובד בימינו להצהיר קבל עם כי נשא את אשתו משום שהיתה בעיניו יפת תואר ? כל המצוי בנבכי העולם הרבני יודע שלעולם לא ייאמר היום בפומבי דבר שבח על אישה חשובה משום יופייה . רק על צניעותה ומידותיה הטובות ישבחו אותה בפומבי . וכבר בימי הביניים היו שלא יכלו 'לעכל' תיאור מקראי זה . כך , למשל , טען רבי יוסף אבן כספי בלשון חריפה בפירושו "משנה כסף " לבראשית שם : ... ו...
To the book |
|
|