האב הוא החולה: הרהורים על האותנטיות הדתית בסרט "החגיגה"

הבמאי והיוצר של "החגיגה" הוא תומאס וינטרברג , הנמנה עם קבוצת " דוגמה / ' 95 שהיא לטעמי בית היוצר החשוב ביותר של הקולנוע היום . " החגיגה " הוא סרט שנע במעגל פרטי מאוד לכאורה , ודן בבעיה ספציפית של משפחה דנית אחת , אך הוא נע גם במעגל מופשט יותר , ומשם הוא נצפה אחרת , כמשל דתי קיומי עמוק . על כן אני סבור ש"החגיגה" הוא סרט תיאולגי מובהק . גם המעגל המשפחתי הקטן מורכב בעצם משניים , ונע בין ה ' חגיגה ' הטקסית , שהיא העילה החיצונית למפגש המשפחתי , לבין ה'חגיגה' ( לשון סגי נהור ) הפנימית , זו הקשה - הטראומה שעוברים כל המוזמנים - ומשם ממשיכה ה'חגיגה' הלאה , לאורך תוואי המסע של הגיבורים , עד בואה של ה ' חגיגה' האמיתית ברגע ההיטהרות , עם ניצחונו של היחיד ויציאת האמת לאור . עוצמתו הגדולה של הסרט ניזונה מן המתח העצום שבין שני מעגלי ה'חגיגה : ' בעולם החיצוני נערכת 'חגיגה / שבה גם אם פניהם של המוזמנים מחויכות הרי בתוך תוכם הם מפוחדים ומבולבלים ונוהגים זה בזה ככפויי שד ; מאידך , במישור הפנימי , דווקא משם , כשהעין של הצופה רואה רק שברי כלים ורסיסי נפש מנופצים - עולה וצומחת , ככל שהסרט מתפתח , איזו אפשרו...  To the book