פרק שלושה עשר עצביה של ירושלים

. 1 בשעות אחר הצדדיים של יום ראשון , 23 בספטמבר , 1928 סייר קצין המשטרה דגלאס דאף בעיר העתיקה בירושלים ונתקל במושל המחוז אדוארד . 'קית רוץ ה"פאשה של , "ירושלים כפי שכינוהו , היה בדרכו למחכמה , הוא בית המשפט המוסלמי , והזמין את דאף להתלוות אליו . אחד מחלונות הבניין נשקף אל הכותל המערבי . זה היה בערב יום כיפור ; אנשים החלו לבוא אל המקום לקראת תפילת כל נדרי . פתאום הבחין קית רוץ' בפרגוד שניצב ברחבת הכותל . זה היה פרגוד מתקפל רגיל , מעין אלה שאנשים מציבים בחדרי השינה שלהם , כתב דאף אחר כך : כמה קרשים דקים , וביניהם יריעות בד ; הוא נועד להפריד בין גברים לנשים . דאף ראה אותו כבר בשעות הבוקר ולא ייחס לו כל משמעות . קית רוץ' העיר שקודם לכן מעולם לא ראה שם פרגוד . זה היה אות הזינוק לאירועי החודשים הבאים : מאות בני אדם נהרגו , ומאז גם שוב לא היה עוד מקום לספק - הסכסוך על ארץ ישראל מוביל בהכרח למלחמה . דאף העריך אחר כך שאילו שתק מושל המחוז - אפשר שהכול היה עובר בשלום . ועדת חקירה שמעה שהמוסלמים ידעו מראש על הכוונה להציב את הפרגוד במקום : על פי אותה עדות זה נודע להם במקרה , כתוצאה ממריבה בין השמש ...  To the book