. 1 חלק מהעולים שבאו בשנות העשרים היו בארץ לעובדי אדמה ; הם לא מנו אף עשרים אחוזים מתוך כמאה אלף העולים שהגיעו עד אז , כלומר , לא יותר מעשרים אלף בני אדם . רובם התיישבו במושבות הוותיקות . כמה מאות מהם התארגנו ב'קבוצות' והתיישבו בקיבוצים : קומונות המבוססות על שותפות בכל תחומי החיים , לרבות הרכוש וחינוך הילדים . זו היתה יצירה חברתית מקורית וזו היתה תופעה שולית . לקראת סוף שנות העשרים לא מנו אף 4 , 000 בני אדם , כולל ילדים , והיוו כ 2 . 5 אחוזים מכלל האוכלוסייה . הם התגוררו אז בכשלושים נקודות . עיקר התועלת שהביאו הקיבוצים למאבק הלאומי היהודי היתה צבאית , לא כלכלית , לא חברתית . הם היו שומרי האחוזה הציונית ; פריסתם בארץ תקבע במידה רבה את גבולות המדינה . היתה להם השפעה רבה על הדימוי העצמי של הציבור העברי בארץ ישראל . אורח חייהם השיתופי שיקף שילוב בין כורח ואידיאל . התנאים היו קשים . הם התגוררו באוהלים , במקרה הטוב בצריפים ; עבר זמן עד שעברו לבתי אבן . בדרך כלל הכירו אלה את אלה עוד לפני עלייתם ובאו בקבוצות מאורגנות ; בדרך כלל ידעו עברית . הם עבדו בנטיעות , בסיקול אבנים ובסלילת כבישים . השוו...
To the book