|
|
. 1 בשעות הבוקר של יום ראשון , ארבעה באפריל , 1920 הלך ח'ליל אל סכאכיני אל בניין העירייה , לא הרחק משער יפו , להתבונן כמנהגו מדי שנה בתהלוכת נבי מוסא . באותו שבוע של 'האכזר שבירחים' חלו גם פסח , גם פסחא של היוונים האורתודוקסים וגם מועד התהלוכה המוסלמית המסורתית אל קברו של משה , לא הרחק מיריחו . החגיגות עמדו בסימנה של התפרצות יצרים אלימה , ותמציתה - אותה תערובת של "תשוקה וזיכרון" שתיאר טי . אס . אליוט ; מהומות האביב בירושלים ראויות להיזכר כאות הפתיחה במלחמה על ארץ ישראל . " חג נבי מוסא בירושלים הוא חג פוליטי ולא , "דתי כתב סכאכיני . נוצרים מכל ארצות תבל נוהרים אל העיר בהמוניהם בעונה הזאת , הסביר , ולכן היה גם על המוסלמים לבוא בהמוניהם , כדי למנוע מהנוצרים להשתלט על ירושלים . הם באים מכל ערי הארץ וגם מהארצות השכנות , שבט אחר שבט , שיירה אחר שיירה , על דגליהם ונשקם , כמו היו הולכים למלחמה , כתב סכאכיני . השלטונות היו מציבים תותח ליד שער האריות , לכבד את דגל הנביא , והם היו מלווים את התהלוכה בכוחות גדולים של צבא ומשטרה . אופיו הדתי של החג נועד רק למשוך את ההמונים להשתתף בו ; אחרת לא היו בא...
To the book |
|
|