הייחודי בגישה החילונית הומניסטית ללימוד החגים והטקסים

חינוך הוא תהליך דיאלקטי של חיברות ואינדיבידואציה ( סיגול האדם לחברה וטיפוח עצמאות אישיותו הביקורתית והיצירתית . ( בכל אחת מ '' היהדויות" מוגשם תהליך החיברות של היחיד תוך השתתפות והתוודעות לחגי ישראל , למנהגים ולמסורות על פיהם חוגגים את החגים והמועדים בקהילתו . התוודעות למנהגים אלה היא נקודת המוצא ללימוד המקורות , ההתפתחות והמשמעות של החג בעבר הקרוב והרחוק . בזרמיו החילוניים של העם היהודי בימינו , יתוודעו החניכים למנהגי החג הנהוגים במשפחות ובקהילות חילוניות בהווה . כגון : התפתחות החגים בקהילות החילוניות הראשונות בתולדות היהדות - הקיבוצים בארץ ישראל - שם פותחו דרכי חגיגה ותכני חג חדשים ושונים מהדרכים המסורתיות שהיו נהוגות בקהילות אורתודוכסיות , כשם שדרכי החג בקהילות אלה היו שונים תכלית שינוי מדרכי החגיגה בעידן ההלניסטי או בעידן התנ"ך . במשפחות , בקהילות ובבתי הכנסת החילוניים בארצות הברית , ניכרת השפעת החגיגות החדשות שהוחל בעיצובן בקיבוצים והן באות לידי ביטוי במאות רבות של יצירות ו"הגדות " חדשות ( לפסח , לט"ו בשבט , לחג העצמאות ) אשר נתחברו בימינו והמוצעות לקהל הרחב לבחירה . מיגוון הגדות ...  To the book