סכנת הצמדת המדרש הסמיולוגי ליצירת הספרות התנ"כית

הצעת דרכי הקריאה של יצירות תנ"כיות כיצירות ספרות גורמות חוויה , הצילה אותן מהזנחה ומאובדן בנבכי המדרשים הדתיים שהוצמדו והאפילו עליהן , ומן המדרש הסמיולוגי והפסיכואנאליטי בעל היומרות המדעיות המכוון לרקונסטרוקציה של טקסט היצירה המקורית . מדרשים סמיולוגיים לסוגיהם מציגים כל טקסט כמסווה , "סאבטקסט"ל חבוי ומוסתר ומודחק ביצירה , אך נחשף ומתגלה ומפורש על ידי המנתח הגואל אותו מחביונו . הטקסט של היצירה מטופל כמערך ( גריד ) - אוסף סימנים אשר משמעותם במסומניהם הנסתרים מעין רואה וקורא אך המתגלים על ידי המנתח המדען היודע מה הן הכוונות הפוליטיות , האידיאולוגיות או הפסיכולוגיות החבויות בטקסט . המדרש הסמיולוגי לסוגיו ממשיך את דרכו של המדרש הדתי המסורתי , בהופכו יצירה חדשה לכפילתה ולמחליפתה של היצירה המקורית , הנדחקת מהתודעה ואינה מסוגלת בצורתה החדשה לעורר חוויה פיוטית ורגשית או לפתח זיקה לאישיות הגיבורים והיוצרים . המדרשים , הדתי והמדעי , מכוונים את הדעת אל מכלול המסומנים המשוערים על ידי הדרשנים , וזונחים את היצירה הנראית להם רק כאוסף סימנים . פעולה כזאת מנטרלת את העוצמה הפיוטית של היצירה ומבטלת את מע...  To the book