ב"יונה" מואשם יהוה על היותו אל רחום וחנון ורב־חסד

גם בספורים הסוריאליסטיים בתנ"ך , כיונה ואיוב . מאירה היצירה את הקונפליקט בין האדם לאלוהים , אשר לדעת גיבורי הספור אין הצדקה מוסרית למעשיו . בן אדם , ביצירות אלה , נעשה מודע לחוסר האונים שלו מול כוחות היקום ומהלכי ההיסטוריה והטבע , אותם הוא מייחס לאלוהים . ביונה ובאיוב מקפיד הסופר לעצב את גיבוריו הספרותיים ואישיותם באמצעות התנהגותם והדיאלוג , המייצג את עמדותיהם ואמונותיהם ביחס לראוי מבחינה מוסרית . תחילה אין הקורא יודע מדוע ניסה יונה הנביא לברוח מצו האלוהים , הדורש ממנו להינבא על נינווה . הקורא יודע כי נינווה היא הבירה של האימפריה הרשעה שכבשה , הרגה והגלתה המונים מארצם לארצות של עמים אחרים . אין לו ספק , כפי שיתברר בספור להלן , כי נינווה ראויה לחורבן , כפי שראויות לכך בירות רשעות אחרות , אשר את חורבנן ניבא עמוס , למשל . אך ספר יונה אינו ספר נבואות . זהו ספור קצר על נביא שלא האמין כי נבואתו תתגשם , ועל כן סבר שאין לסמוך על אלוהיו , רך הלב - חנון , רחום ורב חסד . יצירה זו הכתובה בז ' אנר הספרותי של הספור הקצר , נכללת בספרי אמנות הרטוריקה בתנ " ך , במחווה אירונית של העורכים , המאירים את הנ...  To the book