משמעות מיקומו של גן העדן בראשית ההיסטוריה

בספרות התנ"כית מובעים דברי ההגות והאמונה אשר רווחו בתרבות העידן הזה בספורים , בשירים ובנאומי גיבוריה הספרותיים - כמו הנביאים או הדמויות הפועלות בעלילותיה . האמונה כי ההבחנה בין טוב לרע מותנה בדעת , מוצהרת כבר בספור גן העדן , וחוזרת ומודגשת בכל הוקעה של רשע כנובעת מאווילות , שאינה רואה את הנולד ואינה מנחשת את תוצאות מעשי הרשע המביאים להרס וחורבן . הדעת , ודעת הטוב מן הרע בכלל זה , היא תנאי לאנושיותו של האדם כיון שרק באמצעותה חופשי האדם לבחור בין ברירות נתונות או ליצור ברירות חדשות ( מה שמהווה לדידו של ברגסון את מותר האדם מכל יצור אחר בטבע . ( ליוצר ספור גן העדן ברור כי הנחש צדק וכי אלוהים פעל מטעמים אנוכיים , כמי שלא אכל מעץ הדעת טוב ורע . כיון שלא ראה את הנולד , לא הבין יהוה אלוהים כי הוא עומד לאבד את השומר והעובד הנאמן של גנו , ושאי אפשר לאסור על הדעת לאורך זמן . כל בר דעת מורד במי שמנסה לאסור עליו את חופש הבחירה בין טוב לרע . הדעת , לדידו של סופר בראשית , לא רק מקטינה באופן משמעותי את ההבדל בין האדם לאלוהים , היא גם משחררת אותנו מתלות במה שמציע לנו האלוהים בטבע . מעתה יכולים בני אדם ...  To the book