מטרת כל חינוך היא הומניזציה של היצור הביולוגי הקרוי אדם ובעל הפוטנציות להיות הומני , איש חברה ותרבות , בעל נטיות מוסריות וכושר ביקורת והבחנה בין טוב לרע . ניתן להשיג מטרה זו בחינוך בתרבות לאומית , כיון שאין בנמצא תרבות לא לאומית . שתי מגמות מתנגשות בחינוך כזה : [ ו ] סיגול האדם לחברה ולמוסכמותיה , תוך הקניית ידע על אודות מורשתה ההיסטורית והתרבותית , תוך הפנמת ערכים מוסריים אוניברסליים , ותוך הקניית מיומנויות חיוניות ליכולתו של היחיד ללמוד ולעבוד בחברה זו . [ 2 ] טפוח אישיותו העצמאית , תוך טפוח יצירתיותו וביקורתיותו של האדם כלפי מוסכמות החברה ויצירות ופריטים במורשתה ההיסטורית והתרבותית , ותוך חתירה להגשמת מירב הפוטנציות הייחודיות לכל אדם , והכרתו בזכויות ובחובות הנובעות מחברותו בחברה הלאומית , הקהילתית והמשפחתית . את שתי המגמות הללו משרתת ההשכלה וההתוודעות ליצירות הקלטיות שביסוד התרבות הלאומית ותרבות העמים שבקרבם חי העם . התוודעות ופתוח זיקה רגשית ליצירות אלה , ביקורתיות ויצירתיות בגישה אליהן , מפתחות הן את סיגולו של היחיד לחברה בה הוא חי והן את טפוח אישיותו העצמאית המעמתת אותו עם החברה...
To the book