|
|
מאז אפלטון מתלבטים מחנכים והוגים בבעיית הערך החינוכי של יצירות קלסיות אשר גיבוריהן הראשיים חוטאים ועוברים על חוקים או על עיקרי מוסר - מאברהם עד דוד , מאגממנון עד מדאה , ממקבת עד פאוסט . ביצירות קלסיות אין הגיבורים הספרותיים משמשים מופתי התנהגות ראויים לחיקוי . איש אינו רוצה כי בנו או חניכו יתנהג כפי שנהג אברהם בבניו , או כפי שנהג יעקב באביו הזקן והעיוור , או כפי שנהג יהוה באוסרו על הדעת ועל המוסר . מעשיהם של גיבורי רוב היצירות הקלסיות הללו הם חטאים מבחינתם של ערכי המוסר . מאיזו בחינה תורמות יצירות כאלה לחינוך ההומניסטי המכוון להפנמת ערכי מוסר וביקורתיות ?
To the book |
יהדות חופשית
|
|