המחלוקת בין המאמינים בבלעדיות העולם הזה לבין המאמינים בחיים שלאחר המוות

כמו רוב סופרי ועורכי התנ"ך , האמינו גם הצדוקים כי המוות הוא סוף החיים והעולם הזה הוא יחיד ואין בלתו . כמו בימינו כך בעידן ההלניסטי התנגשו ביהדות שתי אמונות אלה - האמונה בבלעדיות העולם הזה ובמוות כסוף החיים , מול האמונה בעולם הבא ובתחיית המתים לאחר מותם . האמונה בתחיית המתים בעולם הבא היתה נחלת תרבויות ודתות המזרח התיכון הקדום ( מצרים , מסופטומיה ) ועל כן נראתה כנראה לסופרי התנ " ך כביטוי לעבודה זרה . עם התבססות המונותאיזם של תורת משה והוויתור על העולם הבא ועל האמונה כי המוות הוא ראשיתם של חיים חדשים , נפרדו המאמינים בה מתרבויות השכנים . היה זה אחד ממאפייניה הייחודיים של הדת המונותאיסטית היהודית הקדומה המובעת ביצירות תנ " כיות . ייחוד זה של תורת משה בא לביטוי גם בעריכת התנ " ך : במיקום גן העדן בראשית ההיסטוריה ולא בסופה . בלעדיות העולם הזה היתה גם הבסיס לדרישת הנביאים לצדק שייעשה כאן ועכשיו , בעולם היחיד שבנמצא . האמונה בבלעדיות העולם הזה מקרבת את הספרות התנ " כית למנטליות של יהודים חופשיים מדת בימינו . אחרי החורבן התרבו הקראים והיו לאחת היהדויות הגדולות שהתנגשו ביהדות הרבנית . הקראים נ...  To the book