הניגודים בין הזרמים שהתפתחו ביהדות העידן ההלניסטי , בסוף האלף הראשון לפני הספירה ובראשית האלף הראשון לספירה , מזכירים ניגודים בין זרמי יהדות ימינו . חכמי התורה שבעל פה ביצעו את הרפורמה הגדולה ביהדות , בימי בית שני ואחריו . בהאיצם את תהליך השינוי המתמיד בדת ובתרבות היהודית , הבטיחו את המשכיות היהדות כתרבות חיה , מתפתחת ומסתגלת לתמורות בנסיבות הזמן . במקביל חוללו היהודים שחיו והשתלבו בתרבות ההלניסטית , מהפכה תרבותית , על ידי פתיחת היהדות לתרבות המערב , לקלסיקה ולפילוסופיה היוונית , מה שבא לביטוי הן בתלמוד ( כפי שהראה ליברמן ) והן ביצירות הוגים וסופרים ביהדות ההלנית כאריסטובולוס ופילון מאלכסנדריה וביוסף בן מתתיהו פלוויוס . דרכי ארגון הפוליס היוונית יהודית ( במצרים , בתפוצה , על הר הבית , ( השפיעו על התפתחות הקהילה היהודית העצמאית . האמנויות היווניות - בציור ובפיסול - השפיעו על מוזאיקות ופרסקות בבתי הכנסת , תיאטראות הוקמו בערים בהן חיו קהילות יהודיות , שחקנים יהודים וכותבי מחזות יהודים ( כיחזקאל הדרמטורג ) השתלבו בחיי התרבות המערבית , פסלים עמדו במקומות ציבוריים ( בבית כנסת בנהרדע , בבית מ...
To the book