סיכום

לא היה קל לראיין אותם : העובדה שבאתי מישראל הקשתה על כך עוד יותר . הם הסכימו לשוחח איתי מפני שעברם רדף אותם והם לא ידעו להיחלץ ממנו . השאלות שהעליתי לפניהם הציקו להם — וסיקרנו אותם — ללא הרף , זה עשרות בשנים . כך נוצר הבסיס לשיחותינו . כל אחד מהם קיווה שיצליח לעשות ולו רק משהו לטיהור עברו . תחילה הסכימו שלושת המפקדים שריא"נתי , כל אחד בנפרד , לדבר רק על תיאודור אייקה , מפקדם הנערץ . אולי הניחו שדימויו כאיש צבא מהולל יחפה על פשעיו ובכך על הפשעים של כל אחד ואחד מהם . היו אלה שיחות ממושכות מאוד ; בדרך כלל התנהלו במונולוגים : הם דיברו — אני רשמתי . מטבע הדברים הגיעו בהדרגה לדבר גם על עצמם . הם היו ברגים קטנים שעשו רק את המוטל עליהם , אמרו כצפוי וזה נכון , בדרך כלל . הם הזהירו אותי שלא להאמין לכל מד , שכתוב בספרים על זוועות השואה . לא נעים להגיד , אמרו , אבל יש בזה גם הרבה תעמולה יהודית . מה אתה יודע , אמר יוהנס האסברוק , כף ידו מכסה על פיו : היהודים באמריקה הרי שולטים בכל . כל אחד מהם גם אמר בהתפעלות שישראל שונה כל כך מהיהודים שהוא הכיר . כל אלה וכיוצא באלה דברים שמעתי לא פעם גם מפי גרמני...  To the book