סמוך לפני שהוצא להורג בשנת 1947 החליט רודולף הס להעלות את פרשת חייו על הכתב . זה למעלה משנה היו חוקרים אותו כמעט ללא הפסק על חלקו בהשמדת היהודים באושוויץ . הוא ירע שיועלה אל הגרדום . אף על פי כן שיתף פעולה עם חוקריו , צייתני מאוד , וגם הופיע כעד מטעם התביעה באחד ממשפטי נירנברג . היה לו כתב יד נקי , פדאנטי מאוד ; האוטוביוגרפיה שלו משתרעת על פני 200 עמודים ויותר . היא נושאת את הכותרת , 'נפשי' אולי בהשפעת השיחות שניהל קודם לכן עם הפסיכיאטר האמריקני מרטין גילברט . היתה לו נטיה לחשיפה נפשית , ולרחמים עצמיים . לא תמיד דייק , אך הוא היטיב לשחזר את מעורבותו בפישעי הרייך השלישי , מדכאו ועד אושוויץ . הס נשאר נאמן לאמונתו הנאצית . הוא לא התחרט . השמדת היהודים , כתב , היתה , 'מישגה' שכן הזיקה לגרמניה יותר משהרעילה לה . הס"ס נזקק לאנשים מסוגו . האירגון ידע לגייס גם אחרים , אך היו אלה חיילים פוליטיים כרודולף הס שאיפשרו את הפעלת מחנות הריכוז בהיקף ובמתכונת שפעלו . הס נולד ב 25 בנובמבר 1900 כבנו יחידו של סוחר מבאדן באדן , עיר השוכנת כשלושים קילומטרים ממערב לשטוטגארט שבדרום גרמניה . הס כיבד את הוריו...
To the book