|
|
א . התאוששות בשבועות הראשונים שעברו מאז מותה של אלישבע היה אשכול שקוע בצער עמוק . " בכל עת פנאי שותת לבי דם ודמע על , "אובדנה כתב לאחיו על כאבו . הוא המעיט לצאת מביתו , אלא כדי לסייע לבתו הגימנזיסטית , עפרה , ודחה כל 693 פעילות לא בהולה או דחופה ביותר . העבודות השגרתיות במשרד המתינו לו , ובראשן הכנת תקציב 1960 / 61 שהגיעה אז לשיאה . הדיונים סביב פרטי התקציב הסתיימו אמנם , אך נותרו מספר סעיפים בעייתיים שהצריכו את הכרעתו של שר האוצר . אך הוא התקשה לתפקד , והתקציב לא הוגש במועד . עם זאת , אשכול התפנה לטפל בכמה פרויקטים להנצחת אשתו המנוחה , ובהם הקמת "בית , "אלישבע מוסד ציבורי קהילתי במרכז ירושלים , וחוברת זיכרון , שרבים ביקשו להשתתף בה . הוא דרבן את העוסקים בפרויקטים הללו וכל התקדמות בהם הייתה בשבילו מעין קתרזיס לכאבו . לאט ובהדרגה החל להתאושש ולפקוד את לשכתו . הפעילות במשרד הסיטה אותו מאכלו . יעדו הראשון היה הטיפול הדחוף בסעיפי התקציב . הוא הניח אותו על שולחן הממשלה ב 26 בינואר , 1960 באיחור של יותר מחודשיים . הייתה זו אחת הפעמים הבודדות בשבע שנים שבה איחר אשכול להגיש את תקציב המדינה . ...
To the book |
|
|