|
|
בסתיו 1922 חזר אשכול , כאמור , לעבודה בדגניה . 'ב בהשוואה לשנה הקודמת , הקדיש הפעם שעות רבות יותר דווקא לעבודת השדה במשק , אם כי עסק במגוון של 498 ענייני משק נוספים שדרשו דווקא את טיפולו . הקדחת עברה . כמעט מדי יום , בשעת בוקר מוקדמת , כפי שלימים סיפר בהומור המיוחד שלו , הוא עבד "בחריש , הייתי ירקן - אותה תקופה הכנסנו את 'המודה' של המכנסים הקצרים - היו אלה מכנסים ארוכים שבלו , ובחלק התחתון שלהם תיקנו את החלק העליון ... עשינו אז 499 בדגניה [ [ 'ב ניסיונות לגידול ירקות , שלא הצליחו , לכן עסקנו בעיקר בפלחה . '' עבודת הכפיים , שהפכה בהתיישבות העובדת למעין ריטואל כמעט דתי , הייתה חלק מן "ההוויה החלוצית" שפיתחו חברי הקבוצה בשנות העשרים . בהוויה זו בלטו כמה מאפיינים : עבודה קשה ביחד בשדה , כמרכיב מרכזי בחיי היומיום , גם אם לפעמים היא לא הייתה נחוצה ; שיחות בנושאים שברומו של עולם , ובמרכזם אופי החברה הראוי ליישוב היהודי בארץ ; וחיי חברה סוערים , שכללו פעילות תרבותית 500 בערבים ואף שירה וריקודים . כך תיארה חלק מהוויה זאת מלכה רם , חברת " קבוצת , "עבודה תוך הדגשת מקומו המרכזי של אשכול בתוכה : ''...
To the book |
|
|