א . בשירות "הסתדרות פועלי יהודה" כמעט שלוש שנים עברו על אשכול מאז עלייתו לארץ ישראל , וכבר חש כי העביר בארץ הקשה הזאת את רוב שנותיו . בית הוריו באוראטובו היה בשבילו עבר רחוק וכמעט בלתי ממשי . החיים בארץ , על צדדיהם הרב גוניים , היו המציאות . בתחילה עוד סבל מדי פעם ייסורי מצפון , על שעזב את משפחתו , והוא התלבט אם לכתוב להוריו . אך תמיד כשעמד לעשות זאת ניצבה בפניו הדילמה , מה יחשבו כאשר יקבלו את המכתב . "את האמת , בדיוק כפי שחיים פה לא רציתי לכתוב להם , ואם לא לכתוב את האמת פחדתי שמא ירצו לבוא , כי הייתה להם מחשבה כזו . ואם יבואו - יוציאו אותי מן המסלול שלי ואלך אתם ... פחדתי פחד מוות שהם עלולים להוציא אותי מתוך עולמי . " ... הפתרון שבחר - ניתוק מוחלט מהעבר - היה בעייתי במובנים רבים , אך התאים למעשיותו של אשכול . הוריו , משפחתו וביתו הפכו לזיכרון . פתח תקווה , "הפועל , "הצעיר "קבוצת עבודה" או רבקה מהרשק , כל אלה היו לדידו הממשות היחידה . מאז סתיו שנת , 1916 לאחר שהפך לעסקן בכיר בשני גופים מפלגתיים מרכזיים - " הפועל הצעיר" ו"הסתדרות פועלי יהודה" - ראה אשכול צורך לשהות רוב הזמן בפתח תקווה ...
To the book