|
|
אם אדם שומע בבוקר את הדרך הנכתה , יכול הוא למות כערב ללא חרטה . קונפוציוס כל ארם זקן יורע כי הוא עתיד למות בקרוב . אבל איזו משמעות יש לידיעה זו עבורו ... ? לאמיתו של דבר , התפיסה של המוות כהולך וקרב היא מוטעית . המתת אינו קרוב וגם אינו רחוק ... אין זה נכון לדבר על מערכת יחסים עם המוות : עו בדה היא שלזקן , כמו לכל יתר האנשים בעולם , יש מערכת יחסים עם החיים , ולא עם שום ד בר אחר . סימון דה בובואר הקשיבו למשל בודהיסטי אודות זרע חרדל . אם צעירה ומבולבלת , האבלה על מות תינוקה , מגיעה אל בודהא ומבקשת עזרה ותנחומים . היא מספרת לו על צערה העמוק והנורא ועל שאין היא מסוגלת להתגבר על האובדן העצום . למשמע סיפורה מורה לה בודהא לעבור בכל בתי הכפר ולאסוף זרע אחד של חרדל מכל בית שלא פקד אותו המוות , ואז לחזור אליו עם הזרעים . האישה עוברת בחריצות מדלת לדלת בכפר , אבל עוזבת כל בית שאליו הגיעה בידיים ריקות , ומבינה שאין בכפר אף לא בית אחד שבו המוות לא ביקר . היא חוזרת לבודהא ללא זרעי חרדל , והוא אומר לה מה שכבר הבינה בעצמה : היא לא לבד . המוות נמצא סביב כולנו ופוקד כל משפחה . התרחשותו היא רק עניין של זמן...
To the book |
|
|