|
|
הרפואה היא לכאורה עולם של שפה מדעית , פורמלית ונעדרת הומור . הרופאים עצמם יודעים שעבודתם , החושפת אותם יום יום לסבל האנושי , דורשת מידה גדושה של הומור גם אם הוא צבוע בצבעים כהים . ההומור הזה נחשף בספר שעסק בשפת הרופאים האמריקאיים , והוא הציג את שפת הרופאים כשפה שתכליתה בעיקר ליצור חיץ בינה לבין החולים . חלק מהחיץ נועד למנוע מן החולים מידע על המחלה הקשה שלקו בה , חלק אחר משמש קוד בין הרופאים להבעת דעה על חולים טרדנים , מתחזים , טיפשים , לא שפויים או חסרי תקווה . לגרסה האמריקאית צמחה מקבילה ישראלית ובה תרגומים נוסח עחמ"ש ( עוף מחדר המיון שלי , ( או ג ' י אם ג ' י ( גורנישט מיט גורנישט . ( מרכיב אחר של שפת הרפואה הוא הרפואה העממית , שיצרה מגוון של מונחים חלופיים למחלות ומרווים שיש להם שם מדעי . כזוהי הגריפה או השם שקדם לה , פפטצ ' י , המתועד בשיר של נתן אלתרמן . המונח העממי צמח הפך כמעט למונח רשמי , וכך הביטוי התקפת לב . בפרק זה מובאות כמה שפות משנה נוספות הקשורות קשר ישיר ועקיף לבריאות הגוף והנפש . תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות הוא תחום הכושר , פעילות עיצוב הגוף והספורט העממי . בחדרי ה...
To the book |
|
|