אני ואתה

השיחה היומיומית היא מאבות המזון של הדיבור . מה שקרוי כלגלוג מסוים , SMALL TALK ביטוי שלא נמצאה לו חלופה עברית הולמת , מתייחס למרכיב הלא פונקציונלי של השיח היומיומי : החלפת מילים , ביטוי ראשוני של מצב רוח , דיבור שנועד לקבוע כי כל אחד מבני השיח חי , בריא , וממשיך להתקיים בעולמו של בן השיח . בתחום זה , שלא במפתיע , עיקר אוצר המילים הוא בלשון הדיבור ובסלנג , אם כי קיים גם היצע סביר של מילים פורמליות . אחד המרכיבים בשיח הזה הוא הפנייה הראשונה לזולת בראשית שיחה או משפט . בדרך כלל הפנייה תהיה באמצעות שמו הפרטי שלבן השיח , או על פי ההקשר האישי ( אבא , מורתי וכדומה . ( ואולם , במקרים רבים בוחרים כני השיח במעין תגית כללית . כך כאשר בן השיח אינו מוכר , או כשיש רצון להטמיע בפנייה רגש או יחס מיוחד אליו . תחום הפניות בעברית , כמו בשפות אחרות , עשיר וססגוני . פנייה יכולה לבטא ידידות בסיסית ( אחי , ( פטרוניות ( אבאלה , ( ריחוק ( אדוני , ( התגרות ( ג'ינג'י ) ועוד . היא יכולה לבטא סקסיזם ( בובה , מיידלה , ( הערצה ( גבר גבר ) ונמיכות רוח ( מכובדי . ( מאחר שהחברה הישראלית מתאפיינת כהעדר פורמליות יש לעתים...  To the book