סיפור פשוט - על גבי תהומות הטקסט

הניסיון הראשון של עגנון לכתוב סוגיא בעידן החדש , התמודד שוב עם חומר מן המוכן , אולם לא נפל בטעות של 'הכנסת כלה' ושכתב אותו כולו מחדש באופן מדרשי . הכוונה לסיפור ב'דמי ימיה' שנכתב מקראית , וב'סיפור פשוט' שוכתב כולו מדרשית . כבר דברנו על האופי המדרשי של 'סיפור פשוט' בהשוואתו ל'בדמי , 'ימיה המציג את המעשים מצידו של הפירוש ומביאנו אל אמצעו של דיון שמבליט את ההוויה הבלתי ממוצה אליה קשור הטקסט ומתגבש מתוכה . עגנון מיישם תכונה מדרשית זו של הטקסט גם בבואו לגבש את ז'אנר הסוגיא ב'סיפור . 'פשוט כלומר , על אף שטיב הטקסט שיוצר עגנון ב'סיפור פשוט' מורכב משלוש התכונות העיקריות שמנינו במודל הטקסט המדרשי : הגרעינים החלוניים , השינויים הז'אנריים ואפילו החיבור שבין משל לנמשל , עגנון מפתח את הטקסט המדרשי לכדי סוגיא או את הסיפור לכדי רומן מתוך תלמוד התכונה הראשונה . דהיינו תכונת הבילוע הטקסטואלית - אי המיצוי , התוהו ובוהו והכלימה , שבתוכה מתהווה העלילה על נושאיה ומתקדמת בה . נוכחות 'אלוקים בשמים' שרואה ויודע ועד אינה מופיעה רק בפתיחה ובסיום , אלא היא מצויה על כל צעד ושעל ובחתכיו השונים של הרומן . 596 ביחס ...  To the book