|
|
הכרעתנו בדבר ניתוקה המוחלט של יצירת עגנון ממה שקדם לה מסבה באופן טבעי אי נחת , הן לוגי הן רגשי , בחשפה אותנו אל מול הבלימה . כפי שהגענו למסקנה זו בהתבסס על דברי עגנון עצמו , כך יספקו לנו דבריו את קצה החוט לאחיזה התיאורטית בסימון נקודת הראשית של היצירה העגנונית . בהיותי כבן תשע שנים עשיתי בלדה על מעשה בחור אחד שיצא להדליק נרות בליל ראשון לסליחות על הנהר , כאשר היה מנהג הבחורים בימי ילדותי , ותבוא אחת הנערות מנערות המים ותקחהו . זה היה השיר השני אחר שיר הגעגועים אשר כתבתי בנסוע אבי למסעיר . מכאן ואילך הייתי כמעיין שאינו פוסק וכתבתי בכל יום שיר גדול ונורא . והואיל והייתי טרוד לפלוט לא בלעתי . ברוך ה' שלא נשתייר משירי ילדותי אפילו אות אחת . מעצמי' ) אל עצמי' ( 7 התיאור הספרותי המושלם בו מתאר עגנון את היצירות שעליהן הוא גוזר , בסופו של דבר , כליה מוחלטת מעורר חשד . אחרי הכל מה רע ספרותי יש בבלדה על מעשה בחור , שיצא להדליק נרות על הנהר ונחטף על ידי אחת מנערות המים ? או אותו שיר געגועים על האב שיצא למסעיו ? ונראה שהליריות בה מצטיין תיאורו של עגנון , שסגנונה ( כתיבה משכילית בלשון יראית ) מזכיר...
To the book |
|
|