אורית איכילוב הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך

הקדמה הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך איננה ייחודית לישראל , אלא היא תופעה רחבה הרבה יותר , המאפיינת מדינות רבות , בהן הולכת ונשחקת אחריות מוסדות השלטון להענקת שירותים חברתיים , כמו בריאות ורווחה , תחבורה , חשמל ומים . מאפייניה המובהקים של שחיקה זו הם קיצוץ במימון הציבורי , העברת שירותים - ולעתים גם הבעלות עליהם - לשוק הפרטי , או החלת כללי התנהלות השוק הפרטי על שירותים חברתיים הומניים אלה . קיימות הגדרות ותפיסות מגוונות , המתייחסות למהותה של האחריות הציבורית לחינוך - כשהן מעוגנות בהשקפות עולם ובאידיאולוגיות שונות , כמו דמוקרטיה ליברלית , דמוקרטיה חברתית , וקפיטליזם , ובכוונתי להתייחס אליהן להלן . טענתי המרכזית היא כי בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל התקיים ופעל בה סקטור ציבורי רחב וחזק שקיבל על עצמו את האחריות למגוון רחב של שירותים חברתיים , ובכללם החינוך . יצירת מרכז שלטוני בעל סמכות היה מלווה אז במאבקי כוח רבים , אולם היה מעוגן בשיקולים אידיאולוגיים ובראייה ערכית של תפקיד המדינה כלפי אזרחיה , היהודים והערבים , וכלפי העם היהודי בתפוצות . אני מבקשת , אם כן , לבחון את מושג האחריות...  To the book