רוידה אבו ראס אחריותם הציבורית של נציגי ציבור בוועדות ציבוריות

הקדמה במדינות דמוקרטיות רולו שינויים במבנה הארגוני והניהולי על רקע המעבר ממשטר ריכוזי למשטר ליברלי דמוקרטי . משטר ריכוזי מתאפיין בהענקת סמכויות וכוח החלטה למספר פקידים בכירים ובמתן שירות בסיסי וסטנדרטי לאזרחים . כמו כן , נשען משטר זה על כללי משמעת ברורים , חוקים ותקנות נוקשים ובו בזמן אינו נותן מענה לצרכיה השונים של האוכלוסייה . הריכוזיות מייצרת אזרחות פסיבית ותלות מופרזת בבעלי תפקידים . האזרח הקטן הופך להיות אדיש למתרחש , כי לתחושתו ממילא אינו יכול להשפיע על ניהול ענייני המדינה . מדינת ישראל הוקמה ב 1948 כמדינתו של העם היהודי , וכבר בתחילה אימצה שיטת ממשל ריכוזית , כדי להתמודד עם האתגרים השונים שעמדו בפניה . על אף חלוקת הסמכויות בין שלושת זרועות השלטון - המבצעת , השופטת והמחוקקת - ולמרות היות המערכת הפוליטית רב מפלגתית , היא נווטה בידי מספר גופים הקשורים בתנועת העבודה ובאידיאולוגיה שלה , לפחות בעשורים הראשונים לקיומה . בהמשך - בעיקר מאז שנות השמונים של המאה הקודמת - הלכה הגמוניה זו ונחלשה . תהליכי הגלובליזציה ומשטר השוק החופשי , שהתעצם מאז שנות התשעים , לא פסח עליה וכיום המדינה מגלה ...  To the book