לילית

מבין מיגוון פניה המיתיות של שירה , פן הלילית הוא הציורי והמפלצתי ביותר . לילית , מלכת השדים , מוזכרת במקורות יהודיים ולא יהודיים , תוך ייחוס סימני שדיות לרגליה . המקורות מבליטים את הפן המסוכן של לילית כמפלצת , האוכלת בשר אדם ושותה את דמו , המתנכלת במיוחד לתינוקות , אותם היא חונקת וממיתה . בספר הזוהר מופיעה לילית בספירה העשירית במערכת הסטרא אחרא , הקרובה לעולם האנושי . בשל קרבתה לעולם האנושי יש לה קשר ישיר עם הרע ועם חטאי האדם . בהיותה עקרה ובלתי מסוגלת ללדת , חטאי האדם מעניקים לה את פריונה הדמוני , לאמור - לילית ניזונה מחטאי האדם . לילית נחשבת לשדה בעלת פרצוף אישי , איפיון זה בדמותה של לילית איפשר לעגנון לצייר לה צורת אדם , הנושא עמו את רמזי האימה השדיים . בבוחרו בדמות של אחות בית חולים כלילית , העצים עגנון את מפלצתיותה , שהרי אותה אחות מופקדת לכאורה על בריאות בני אדם , ובו בזמן היא מחדירה חוליים לגופם ומחליאה גם את נפשם . בבואנו להשקיף על דמותה של שירה מתוך אספקלריה של ספר הזוהר , עלינו למקד את תשומת לבנו בראש ובראשונה ב"לילית , "הזונה דמות ששימשה מעין " דגם-על" לשירה . בשל הדמיון הרב...  To the book