|
|
ו . רוב סיפורי התלמוד והמדרש הם מעשים ומעשיות . מהם מצויינים במפורש בשם ' מעשה' ( והמלה 'מעשה' משמשת פתיחה לסיפור ' ( ומהם מסופרים בלי כל כותרת ופותחת' אך גופם מעיד עליהם . השם מעשה , כללי הוא לסיפורי עלילה' ואינו מציין סוג מיוחד . על שורש השם אולי ניתן לעמוד מתוך הביטויים השגורים בגמרא' מעשה , * 'עגל 'מעשה פילגש בגבעה' ועוד' שכנראה אין כוונתם לסיפור המעשה שבמקרא' אלא למעשה עצמו . מעשה נקרא גם מאורע יום יומי הראוי לציון משום ששמו של איש חשוב קשור בו מעשה' ) ובאו בניו—של רבן גמליאל—מבית המשתה ; אמרו לו : לא קרינו את 'שמע' וכו" ' ( והחומר ה'מעשי' שבו הוא דק מן הדק , ויש בו משום עניין להלכה . גם מאורע בלתי רגיל , חידוש שיש בו משום חשיבות לקביעת הלכה , יצויין בשם מעשה מעשה' ) ובלעו זאבים שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי וכר . ( 76 ' יש שה'מעשה' מציין דבר רגיל שנתנסו בו רבים , והוא מובא לצורך הסברה כמשל מעשה' ) באחד שהיה לו דין וכו" םיפור משל המובא להסברת הלאו שבתורה ' ' אלוהים לא . ( « 'תקלל ואולם ביותר שגור השם לציון כל מיני אגדות וסיפורי עם . בשם מעשה צוינו : סיפור אלכסנדר מוקדון בממלכת ...
To the book |
|
|