|
|
ב . לפי םדר הזמנים המקובל שייכים ספרי התורה שבעל פה לשתי תקופות . בתקופת התנאים , שלשונם עברית , נוצרו ונערכו המשנה והתוספתא , מדרשי ההלכה ( מכילתא , ספרא , ספרי , ( מסכת 'אבות דרבי , 'נתן הכרוניקה 'סדר . 'עולם לתקופת האמוראים , שספרותם דו לשונית , שייכים הירושלמי והבבלי , המסכתות הקטנות , ה'רבה' לבראשית , ויקרא ואיכה , התנחומא והפסיקתא דרב כהנא . כינוסם של יתר הספרים המדרשייםה'רבה' לשמות , במדבר , דברים והמגילות ( חוץ , ( 'איכה'מ הפסיקתא הרבתי , המדרשים המיוחדים לתהלים ( שוחר טוב , ( משלי , שמואל ועוד , אגדת בראשית ותנא דבי אליהונעשה בזמן הגאונים . גם רוב ה'מדרשים הקטנים' ( כגוז מדרש עשרת הדיברות , מדרש אל יתהלל ) הם מימי הגאונים . המאוחר ביותר הוא הספר 'פרקי דרבי . 'אליעזר סיומה של הספרות המדרשית בא עם ספרי הכינוס : ה'מדרש הגדול' לתורה , ו'ילקוט שמעוני' למקרא כולו , שתי יצירות של התקופה הרבנית . הכרונולוגיה המקובלת הזאת , הנשענת בחלקה על המסורת ובחלקה על מחקרים , אינה מדוייקת לכל פרטיה . ביחוד לא נתברר עדיין סדר זמנם של חיבורים בני תקופה אחת . 1 * ואולם שאלת 'מוקדם ומאוחר' אינה מכריע...
To the book |
|
|