|
|
ח . המקורות הקדומים ביותר של ההיסטוריה הם , 'דברי ימים' סיפורי מעשים שהיו וסיפורי מעשיות . העבר הרחוק מכוסה צעיף אגדה ! וכדי לזכות ולראות אמת היסטורית , יש לחקור ולדרוש , להסיר מעליה את הצעיף . חוקרי פני כדור הארץ גילו לנו , כי סיפורי המבול , החוזרים ונשנים במיתולוגיה של עמי הקדם , אינם אלא זכר עמום לתמורות גדולות שחלו בפני הארץ לפני הי 1 ת האדם עובד אותה ובונה ביתו עליה . בסיפורי סד 1 ם ועמורה אנו שומעים ברור הד מאוחר של רעש , אשר שינה את פני החבל ההוא . שתי האגדות מגמתן מוסרית , ואף בזה הן שומרות על הרגש הראשון שפקד את האדם ביום פורענות . בסיפורי מםעי האבות' אברהם יצחק ויעקב' מלחמו תיהם' ימי שלוותם וכל הקורות והמוצאות אותם ואת בני משפחתם' נשתמרו עקבות היסטוריה . לפי המסורת קדמה המשפחה לשבט' השבט קדם לעם , ואב המון גויים ' ניתך היחיד המבורך . אבל יחיד זה חי בתוך שבטים ועמים בני זמנם , וקורותיהם של אלו נאחזו בו , התרכזו בו , והוא בסיפור חייו , כאילו מציג אותם . על המידות , אשר התורה נדרשת בהן וסיפורי— , התורה אף הם תורה הם—יש להוסיף איפוא גם את מידת ההיסטוריה . הנה הסיפור על דינה ושכם...
To the book |
|
|