|
|
רוב הכיוונים התרבותיים והפוליטיים החדשים שעתידים היו למלא תפקיד חשוב בתולדותיהם של יהודי תוניסיה כבר הסתמנו עד מלחמת העולם השנייה . הם באו לידי ביטוי בדמויות הבולטות ובקבוצות השונות שעליהן כתבנו . הסופר אלבר ממי מייצג את שכבת העילית האינטלקטואלית היהודית , שעברה לגמרי לתרבות החילונית הצרפתית ; משפחת סרוסי מייצגת את הציבור היהודי הרחב , שנשאר קשור אל המסורת היהודית ואל התרבות הערבית יהודית , אך לא נרתע מליטול חלק בתהליכי המודרניזציה , ה " צרפתיות " והחילון . יהודי ג ' רבה , לעומת זאת , מייצגים את האלטרנטיבה הדתית השמרנית . בתמונה תרבותית זו נעדר יסוד אחד , שנכשל בראשית התקופה הצרפתית : טיפוח התרבות העברית החדשה . העברית כמסלול תרבותי בעל משמעות החלה לחדור לחיי הקהילות המקומיות רק אחרי מלחמת העולם השנייה , ובהתייחסות להתפתחות חדשה זו נסיים את ספרנו . מה אירע בתוניסיה באמצע המאה ה 20 שסלל את הדרך להתפתחות זו ? כיצד ומדוע החלה התרבות הלאומית העברית לתפוס מקום חשוב בחיי היהודים שם ?
To the book |
|
|