|
|
אחד המקורות החשובים שממנו למד הרב גוויטע , כאמור , על התמורות בעולם הייתה העיתונות העברית שהופיעה במזרח אירופה . עיתונות זו גילמה דרך אחרת של מודרניזציה : לא באמצעות שפות "נוכריות " אלא באמצעות הלשון העברית , שפת הקודש היהודית , שהלכה והתחדשה במהלך המאה ה . 19 והנה , בראשית שנות השמונים של אותה מאה , התקופה שבה כבשו הצרפתים את תוניסיה ובה החל הרב גוויטע להתעניין בייסוד בית ספר של כי " ח במהדיה , יכול היה הרב ללמוד על עוד חידוש בעולמה של היהדות ; התעוררות הלאומיות היהודית החדשה , שהתבטאה בהופעת "חיבת ציון " ובעלייה הראשונה . מתברר שהרב גוויטע לא נשאר אדיש להתפתחות זו ואף מצא זיקה בינה ובין המאבק התרבותי שניהל הוא עצמו בקהילתו הקטנה . זמן קצר לאחר שהסתיים העימות בינו ובין בסה הוא שיגר ממהדיה מכתב לעורך "המגיד , " העיתון שנעשה באותה תקופה לשופרה של תנועת "חיבת ציון . " וכך פתח גוויטע את מכתבו : בע " ה בירח כסלו , פה מהדייא במדינת תוניס , תרמ " ו לבעל המגיד ! גם אנכי ניסיתי לקרב למלאכת הקודש והוא רעיון ישוב א " י היקר מאד בעיני היראים לומדי ויודעי תורה בארצנו , אך לדאבון רוחי לא אצל בעלי ...
To the book |
|
|