|
|
בעיר המוסלמית וברובע היהודי לא היו שווקים נפרדים . אמנם יהודים התמחו במלאכות ובעיסוקים מסוימים ומוסלמים בתחומים אחרים , אבל אלה נזקקו לאלה ורחובות המסחר היו פתוחים למגע שוטף ויומיומי . לפני הכיבוש הצרפתי היה ליהודים מונופול כמעט מוחלט על הסנדלרות ועל החייטות ( מכאן ניתן ללמוד , שעיסוקו של אביו של ניסים סרוסי בחייטות לא היה מקרי . ( יהודים , בעיקר מן הגראנה , היו גם היבואנים העיקריים של בדים מאירופה . היהודים אף עסקו בצורפות ובחלפנות . מי שנזקק בעיר לעבודות עור , לחייטות , למוצרי טקסטיל , לתכשיטים או להחלפת מטבעות - פנה לרחובות שבהם הצטופפו בעלי המלאכה והסוחרים היהודים . משקל המוסלמים , לעומת זאת , היה גדול בשווקים שבהם נמכרה תוצרת חקלאית . כמו כן היו אלה בעיקר מוסלמים שעסקו במלאכות כגון נגרות , נפחות ומסגרות . כאמור , יהודים נזקקו לבעלי מלאכה ולסוחרים מוסלמים , ולהפך . השווקים היו פתוחים לכול , המגעים היו יומיומיים והתקשורת התנהלה בערבית המקומית . הצרכים הבסיסיים של התושבים כולם סופקו אפוא באתר המשותף לבני שתי הדתות - השוק . הגיוון במלאכות ובמסחר הבטיח שלא רק נציגים נבחרים של הקהילה הי...
To the book |
|
|