|
|
לוז הכלכלה החדישה , התורה של בחירת הצרכן ותורת שיווי-המשקל בחליפין וביצור , גובש בשנות העשרים בעיקרו כפי התבנית שלפני מלחמת העולם הראשונה . היו כמה הבדלי ניסוח , אבל הנטיה הכללית היתה להאחדה . באנגליה שרדו כמה עקבות של גישת ההוצאות הריאליות , גישת אי-התועלת , עד שנות השלושים . אין ספק כי נתגלתה כאן השפעתו העצומה של מארשל , אשר עבודתו לא הצליחה מעולם להינתק משורשיה שבמאה התשע-עשרה . הן אצל מארשל והן אצל רבים מתלמידיו מתגלית נטיה , מוצנעת לעתים , להנחות אתיות סמויות , וזו הטביעה על ההלכה האנגלית-חותם ויקטוריאני אפייני . באמריקה , כפי שצוין , גברה במהירות רבה ידו של הפירוש הלא-תועלתני לגרסה השולית ; ואילו היה ויקסטיד כותב את כתביו בעולם החדש , ולא בעולם הישן , לא היה ה- commonsense שלו נותר מבודד ונשכח עד שנות השלושים . גם באוסטריה ניטש ההדוניזם ; ובהשפעת מנגר וויזר ( כשהקרבה ללוזאן פועלת , אולי , כגורם מסייע ) קנו להן שביתה ההשקפה האורדינלית ( סידורית ) על התועלת וקשר-הגומלין בין הוצאה וערך , הגלומים בעקרון ההוצאות האלטרנטיביות . הביטוי המתמאטי ליחסים הכלכליים , הקשור בתחילה באסכולה של ל...
To the book |
|
|