תומס אקווינס על גורלות והגרלות

דוד הד מאות רבות בשנים נחשבה הפילוסופיה לעוזרת הבית של התיאולוגיה . רוב הפילוסופים כיום אינם רואים עצמם משרתים של התיאולוגיה , והם אף נטשו אותה לחלוטין . ואולם לעתים נדמה שטעות בידם , וכי ייתכן שבהתבוננות ב"גבירה" יש כדי להועיל לעיון הפילוסופי , אפילו לעיון שאינו מחויב להנחות תיאולוגיות . כל מי שהיה לו שיג ושיח עם מרסל דיבואה למד להכיר בפוריותה של הפרספקטיבה התיאולוגית ובתרומתה להבנה של סוגיות פילוסופיות . בשני צמתים של עבודתי התברכתי בהארה של מרסל על הנושא שעסקתי בו , ובשניהם היא נקרתה לי דרך עיון באותה יצירת מופת של תומס אקווינס , ה"סומה , "תיאולוגיה שבעבורו היתה מקור סמכות תיאולוגית ובעבורי - מקור בלתי נדלה של תוכנות פילוסופיות . המפגש הראשון היה בנושא של הסופרארוגציה ( מעשים שמעבר לחובה , ( סוגיה בפילוסופיה של המוסר שבה תומס הוא אולי המקור החשוב והשיטתי ביותר בתולדות הפילוסופיה . תומס מכונן , גם בעבור האתיקן ה"חילוני" בימינו , את המסגרת המושגית והנורמטיבית לדיון במושג זה כולו . המפגש השני היה בנושא שולי יותר , ודאי בעבור תומס , אך נושא שגם בו תרומתו ב"סומה תיאולוגיה" היא בעלת עניין...  To the book