זמן, רגע ומספר בפרשנות של דיבואה לאריסטו

מיכאל רובק בשנת 1967 יצא לאור ספרו הראשון של מרסל דיבואה "הזמן והרגע לפי אריסטו" . ( Dubois 1967 הספר הוא עיבוד של עבודת הדוקטור שהגיש באוניברסיטת Angelicum ( האוניברסיטה הפונטיפיקלית על שם תומס אקווינס ) ברומא . 1961 בספר מציע דיבואה פרשנות לתפיסת הזמן של אריסטו כפי שהיא מופיעה , "הפיזיקה" ספר ד , פרקים . 14-10 לפרשנות של דיבואה ישנס שלושה יעדים מרכזיים . ראשית , מטרת הספר היא לפתור את כל הבעיות המרכזיות העולות מתוך עמדתו של אריסטו . שנית , פרשנים רבים סבורים שתפיסת הזמן של אריסטו רלוונטית להבנת הזמן הפיזיקלי אבל לא לתודעת הזמן ; דיבואה מראה שביסוד תפיסת הזמן של אריסטו נמצא השילוב בין הנפש לתנועה , ולכן הפרשנות הטוענת שהמושג אריסטו מצומצם לטבע בלבד היא מוטעית . מטרתו השלישית של דיבואה היא להראות שהגדרת הזמן האריסטוטלית מספקת את התשתית ליצירת זיקה בין הזמני לנצחי . בכך , כפי שחשב תומס אקווינס , הגדרת הזמן האריסטוטלית היא מצע נכון לנגישות של הנצח לאדם ' . במאמר זה אתמקד בהיבט הראשון של הספר , כלומר בפתרונות שדיבואה מציע לבעיות העולות מתפיסת הזמן של אריסטו . הדיון ייעשה בשלושה שלבים : רא...  To the book