יוחנן פלוסר תמונה ראשונה מאחר שהייתי ילד ונער סקרן שישב רוב שעות היום בבית , הכרתי דמויות ייחודיות ומיוחדות שבאו לבית הוריי . אבי , דוד פלוסר , משך אליו אנשים מיוחדים , חריגים , גאוניים ורוחניים . היו כאלה שבאו מחוץ לארץ במיוחד כדי לראותו , מוזיקאים וסופרים , אנשי כמורה , סקרנים , שפויים ושפויים פחות , הכול באופן יחסי . אחת הדמויות שהרשימו אותי כבר בילדותי היתה דמותו של האב מרסל דיבואה . לא ידעתי כלל שהוא פרופסור לפילוסופיה . המונח פרופסור היה בבית אבא מונח טעון מאוד . מעשה למשל באחי הגדול אורי , שעד גיל שלוש שלט רק בגרמנית , שהיה יום אחד בביקור אצל מרטין בובר , וזה שאל אותו בהלצה "איך אומרים בעברית ? "פרופסור אחי ענה לו בלי היסוס . "חמור" מעניין מאוד כיצד הגיע לקביעה תמוהה זו ומה בדבריו של אבי הוליך אותו למסקנה זו . בבית שכזה היה מקום וחלל ללא גבול לאנשי הרוח והאמונה ולפרופסורים , ובהם היה גם מרסל דיבואה , שבילדותי היה בשבילי האב דיבואה , שליחו הנוצרי של הקדוש ברוך הוא , ידידו של ישוע . הוא שהביא לביתנו את ישוע כדמות רוחנית ואנושית , והוא הצטייר בעיניי כעין דמות משרתו הרוחני של ישוע ה...
To the book