למרסל המאה: על הגות שהיא מפעל חיים

אביטל וולמן רבים מחיבוריו של מרסל דיבואה הם פרי אינטואיציה שצמחה במפגש שבין אמונתו הנוצרית למחשבתו הביקורתית . לאורה של אינטואיציה זו פירש דיבואה את אריסטו לדורות של תלמידים . הפירוש המיוחד שנתן דיבואה לתלמידיו הכין אותם להצעתו תומס אקווינס , מורה הדומיניקנים כולם , להשלים את המניע הבלתי מונע שעליו דיבר אריסטו - שלא הכיר ספרים קדושים - בדמותו של בורא עולם . תומס אקווינס ניסה לפנות מקום לתיאולוגיה באמצעות הבלטת קוצר ידה של הפילוסופיה , ולחסד האמונה - באמצעות הדגשת גבולותיה של התבונה . לשם כך רתם את צמד המושגים ששימשו את אריסטו לדיונו בתנועה ובשינוי : כוח ופועל . תומס אקווינס הבהיר כי מאחר שהטבע הוא מציאות משתנה הרי הוא חסר , ועל כן בכוח , כלומר נוטה אל עבר השלמה , שהיא פעילות מתמדת ומלאת משמעות . משמעות זו גלויה למי שחסד אלוהים עשאו למאמין . לאורה של משמעות זו השכיל דיבואה לנסח נקודת מבט ייחודית , ושנים רבות אף האמין שיש בה משום תרומה ממש להשלמתם הרוחנית של בני שיחו היהודים , והכול בישראל , שהיתה לו באותה העת למולדת שנייה . שכנועו העמוק היה כי הבהירות והוודאות של אמונתו הנוצרית מאפשרות ...  To the book