הפולקלור של בעלי־חיים בארץ־ישראל

הפולקלור תמיד תמצאו בכפרי האיכרים ובאהלי הבדווים בכל רחבי העולם . יכול ההווי לפשוט צורה' להמיר את גיבוריו ואף את בעלי החיים שלו ; ואולם תוכן הסיפורים והאגדות' שבהם מתגלה הפלקלור המיוחד , אינו משתנה' ומסירתם בעל פה מדור לדור עומדת בפני גלי הפלישה של עמים ותרבויות זרים . לפיכך נמצא גם היום בפי העם מסורת של פולקלור ואמונות תפלות מימי הכנענים ומתקופת המקרא והיוונים . אכן אך מעט ניתנה עד כה הדעת למסורת ממושכת זו , ולכן ננסה להלן לסקור בהרחבה את המקום הנודע במסורת זו לבעלי חיים — שדה חקירה שכמעט לא נגעה בו יד המלומד . לצערנו' שרדו רק מעט תעודות ספרותיות על המסורת והאמונות התפלות , שהיו רווחות בין איכרי ארץ ישראל בימי קדם' ואותות וסימנים בודדים נשמרו רק עלפי מקרה ; ואלה מראים על דמיון או השפעה שבאה מצד שפעת האותות הבבליים' שבהם כבר דנו לעיל . נביחת כלב . או קרקור תרנגולת , אך קריאת עורב היו מקובלים בעם כאותות מבשרי רעה . נחש שבא לקראתך מצד ימין' תן שבא מצד שמאל ופגישה באייל — סימנים רעים הם' שיסודם בבלי טיפוסי . נביחת כלבים בשעת מקרי מוות בעיר נחשבה אות מבשר רעה גם אצל חכמי התלמוד' שבדרך כלל ...  To the book