משנת 1095 עד 1188 חי בסוריה הצפונית' בעיקר בשיזאר שעל הארנת ' 2 האביר הסורי אויסאמה אבן מונקיד' ' המתאר בזכרונותיו המעניינים את מלחמותיו במדינות הצלבנים ואת הרפתקאות הצייד שלו ושל אביו . זכרונות אלה תורגמו בידי חיטינ , ולהלן נביא מהם כמה קטעים . אבי הוציא זמנו אך ורק בציד ; תמיד שוחח עליו ועל כינוס ציפורי טרף , ומוכן היה להקריב כל הון כדי לספק תאוותו זו . הייתי עד ראייה למחזות הצייד של מאליק אל אומארה אטאבק זאנקי . היו לו הרבה ציפורי ציד . וכך היה נוהג במסעותיו לאורך גדות הנהר . הבזיירים היו הולכים בראש ובידיהם הבזים שצריכים היו להפריחם אל ציפורי המים . לפי הנוהג המקובל נחוץ היה להכות בתופים , ועל הבזים הוטל לתפוש כל ציפור הניתנת להיתפש ולהניח לנותרות . בזי ההרים * ( שאהיר מאיראן ) כרגיל היו על אמת היד של הבזיירים שמאחור' והיו מפריחים אותם על ציפורי המים שהבזים לא נגעו בהן ואשר עפו והתיישבו באיזה מקום גבוה שהוא . השאהינים היו יוצאים בעקבותיהם ותופסים אותם . אחרי זה העיפו את השאהינים על החוגלות והם תפשון כשהיו מטפסות על צלעות ההרים . שכן מציינת את השאהינים מהירות מעוף אגדתית . כן מתוארי...
To the book