התקופה הערבית במדע ראשיתה במאה השמינית לםפה"נ' וזכותה הגדולה אצורה בתחייתה של המסורת המדעית היוונית וההלניסטית . בשלביה הראשונים נתגלתה תחייה זו במלאכת התרגום' שנעשתה בידי מתרגמים סורים , ובשורה הראשונה תרגום מחקריהם של אריסטו ( לרבות כתבי יד פסיבדו אריםטוטליים ) ושל דיוסקורידס . מגמתם העיקרית של המחקרים הערביים האלה נוסחה יפה בהגדרת הזואולוגיה על ידי חאגיי חיליפה ( מת בשנת : ( 1658 'הזואולוגיה היא מדע החוקר את מיני החיות , וכל שיש בהן מן המפליא , מן המועיל ומן המזיק . נושאיה הן חיות היבשה והים-המהלכות' הזוחלות , הפורחות וכוי . מטרתה : להביא לידי ריפוי מחלות באמצעות בעלי חיים , להפיק מהם תועלת , להישמר מפגיעותיהם , וכן לספק ידיעות על סגולותיהם המופלאות ועל התנהגותם המיוחדת במינה / המיון המסורתי של בעלי החיים מתאים למיון שבתורה . בהמות , ציפורים ודגים . הבהמות הן היונקים הגדולים ; הציפורים כוללות את העטלפים ; והדגים מקיפים את כל בעלי החיים החיים במים . נוסף עליהם זכו להכרה שתי קבוצות אחרות — ההואם והחשךאת . אכן , הגדרותיהן שונות אצל המחברים השונים . במשל אחד הלקוח מתוך ' אגרות האחים ה...
To the book