בעלי־חיים באמנות הסורית והקופטית

האומנות הסורית הנוצרית נידונה כהרחבה אצל סטשיגובםקי . אמנות זו לובשת צורה בערך במחצית המאה הרביעית לספה"נ כשמרכז פריחתה בארם נהריים . באותו זמן שגשגה טוויית המשי הסורית . התעשיה עבדה במשי גולמי שהובא מסין , או כעיבוד בגדי משי ' בעל איכות פחותה יותר . תעשיית הארגמן עמדה עוד במלוא פריחתה . בעכודת היד הורגשה באותה תקופה השפעתן החזקה של הודו ופרס . לארץ הוכנסה שן הפיל האפריקאית וההודית' ופחות מכן הובא שנהב מעובד בחלקו . הופעתם של בעלי חיים בחיטובי שן אלה אינה נדירה . אכן באמנות הנוצרית הסורית הקדומה אין המוטיב הזואומורפי שולט' וקדושים מסומלים לעתים על ידי בעלי חיים . הדג והיונה' המופיעים גם באמנות האלילית' הטווס' הכבש והארנבת - Mcissner , 1917 — S . Gruenbcrg , 1917 , No . 42 2 — Xisuthroj 1 נידונים כסמלים נוצריים . סטשיגובסקי מדגיש ( עמי ' ( 89 כי סימול צורת אדם על ידי כבש זר הוא לתרבות הים תיכונית' ויש לראותו כביטוי של האמנות היהודית הארצישראלית' בדומה לזה שמצאנו על ארון הקבורה של ירניוס באסרם . ! נשארו בתוקפם הנושאים הישנים של האמנות הסורית' כגון ציור סמלי של שני בעלי חיים העומדים זה...  To the book